|
|
|
שבוע 11 ועד שבוע 14 - שבועות הריון תאומים
הריון תאומים - שבוע 11
העוברים שלך שוקלים כבר כ- 50 גרם.
גודל הראש שלהם הוא כמעט כגודל שאר הגוף.
מעתה והלאה קצב גדילת הראש יואט במידת מה.
בנוסף לתנועות הגפיים יחלו העוברים, בשבועות אלו, גם לבצע תנועות נשימה, המתבטאת בתנועות
בית החזה, בכניסה ויציאה של נוזל השפיר והפרשות מהריאות לדרכי הנשימה. זוהי אינה נשימה
במובן המקובל של המילה, כיוון שהעוברים מקבלים את החמצן לו הם זקוקים בדרך שונה.
הנשימה האמיתית הראשונה תתבצע רק עם הלידה.
התפקיד המדויק של נשימות אלו אינו ידוע, אולם אין ספק שיש להן תפקיד בהתפתחות הריאות
של העוברים ובתרגול שרירי הנשימה.
מאחר שאברי העובר העיקריים כבר נוצרו וברובם כבר מתפקדים, יתפנו העוברים ליצירת תוספות
חשובות פחות, כמו שערות (בלונדיני או שחור) וציפורניים.
הריון תאומים - שבוע 12
העוברים שלך הוסיפו עוד כ- 10 גרם במשקל ונפח מי השפיר הגיע לכ- 50 מיליליטר. השיליה
תגביר את פעילותה ההורמונאלית.
הפרוגסטרון, אחד ההורמונים החשובים המופרשים מהשיליה, מבטיח את המשך ההיריון והוא מהווה
תחליף להורמון שנוצר קודם בגופיף הצהוב שבשחלה שלך.
השיליה אחראית גם להעברת החמצן וחומרים חיונים אחרים לעובר ולפינוי הפסולת ממנו.
חבל הטבור מחובר בדרך כלל למרכז השטח העוברי של השיליה וזרימת הדם, מהעובר אל האם וחוזר
חלילה, מתבצעת בכלי הדם (שלושה במספר) שבחבל הטבור.
הריון תאומים - שבוע 13
מיתרי הקול של העוברים מתפתחים בשבוע זה, אבל כדי לשמוע את קול הסופרן שלה או קול הבס
שלו תצטרכי להמתין יותר מחצי שנה.
מעי העוברים שהיה עד לשבוע זה מחוץ לבטנם, נודד לתוך הבטן. מעי זה יגדל בהדרגה וימלא
יחד עם הכבד והקיבה את בטן העוברים.
לעוברים שלך, שאורכם תשעה ס"מ, לא נותר אלא להמשיך בגדילה ובהבשלת מערכות גופם - תנאי
מוקדם להסתגלותו לחיים מחוץ לרחם.
הריון תאומים - שבוע 14
העוברים שלך שוקלים כ- 100 גרם ונפח מי השפיר כ- 100 מיליליטר (חצי כוס). כמות מי השפיר
תלך ותגדל עם גיל ההריון.
מי השפיר ישמשו לעוברים כהגנה בפני חבלה, יאפשרו את תנועותיהם (העוברים מאוד פעילים
בשבוע זה של ההריון) ויעזרו להם בוויסות חום הגוף שלהם. חום גופם של העוברים גבוה בכחצי
מעלה מחום גופך וזוהי גם הטמפרטורה של מי השפיר.
בעוד כשבועיים יוכפל נפח מי השפיר ובשבוע ה- 34 יגיע לשיא של כליטר אחד. בהמשך ההריון
תיבלם העלייה המהירה בנפח מי השפיר ובשלבי ההריון האחרונים הנפח שלהם אף עשוי להצטמצם.
ויסות נפח מי השפיר הוא פעולה מורכבת ביותר הכוללת את יצירת מי השפיר מצד אחד ואת ספיגתם
מצד שני.
יצירת מי השפיר מיוחסת בשלבי הריון אלו בעיקר לשתן העוברים.
ספיגתם מיוחסת בעיקר לבליעה העוברית, בה ניתן להבחין באמצעות צילום במכשיר האולטרה
סאונד.
המשך - שבועות 15 - 18
|
|
|