|
|
|
|
|
מר כהן מזל טוב, יש לך תאומים...
כתב: ניר כהן
כך במשפט אחד קצר השתנו חיי לתמיד. משפט בן שבע מילים שעם הזמן התברר לי שתוכנם של
מילים אלו מכיל עולם שלם. בעצם, שני עולמות...
"מר כהן", עבדכם הנאמן, הוא בחור בעשור השלישי לחייו, ממרכז הארץ, נשוי לאישה מדהימה
ואב גאה לשני לתאומים מתוקים – בן ובת, בני שנה ו-9 חודשים שהגיעו בהפריית מבחנה, בעזרתם
האדיבה של טובי מומחי הרפואה של בית החולים הקרוב אלינו.
בימים הראשונים לאחר הבשורה הרגשתי מעין שוק. מעולם לא דמיינתי שיהיו לי תאומים. גם
בחלומות הפרועים שלי (שעד אז היו בכיוונים אחרים לגמרי...) לא חשבתי על הרגע שהסטטוס
המשפחתי שלי יהפוך בין לילה מאדם נשוי שהמחויבות שלו והחופש שלו נחלקים עם בת זוג לאבא
בעל משפחה עם אחריות נוספת לא על תינוק אחד כי עם על שניים! ובטח ובטח שלא היה לי יותר
מדי מושג איך זה להיות אבא...
השבועות חלפו בזה אחר זה. אישתי החלה לתפוח לאיטה ומבטי הרנטגן של האנשים שסרקו את
גופה לאחר ששמעו כי ברחמה מתפתחים תאומים רק הלכו והתחדדו ואיתם משפטי החוכמה כדוגמת
"וואו, תאומים, איך זה קשה..." – אכן אנשים יודעים לשפר ולעודד ובעיקר לעזור לך להפיג
מתחים...
התחלנו להבין שעלינו להתארגן ולשנות את המערך הקיים בביתנו על מנת שנוכל להתכונן לבואם
של הקטנטנים. בשלב הראשון הבנו שהרכב הקטן שלנו חייב לפנות את מקומו לטובת אחר גדול
יותר שיוכל להכיל את המפלצת על הגלגלים (או בשפת העם - עגלת תאומים), אז תליתי שלט
למכירה על שמשת החלון האחורי והתכוננתי לפרידה.
התחלנו במסע המפרך אחר העסקה האולטימטיבית לרכישת חדר לילדים. האמת, קל ללכת לאיבוד
בידיהם המיומנות של המוכרים בחנויות אלה שלוחצים בצורה גאונית על מצפונם של הורים טריים
ומשדלים אותם לקנות את הטוב ביותר (שברוב המקרים גם מסתבר יהיה היקר יותר...), ובעיקר
על הרגש האימהי המפוצץ בהורמונים גדושים העתידים להתפרץ בכל שנייה (ומכל משפט...) הנמס
למראה וילון ורוד עם ארנבים התואם בדיוק, לפי המוכר, למצעים, המיטה, הסל קל, העגלה,
השידה, הידיות של השידה וערכת המוצצים של עסקת החבילה שהיא "חובה לכל הורה מתחיל" וזו
שהיא "הכל כלול מהכל יותר מקלאב בטורקיה" במחיר שווה נפש של רק 15 אלף שקל...
התחלנו לקרוא כל מיני מאמרים באינטרנט וספרי עזר על מנת לנסות ולהבין עוד קצת על מה
שמחכה לנו... האמת, רוב המושגים והתיאורים שנחשפנו עליהם כגון סיכוני הלידה בתאומים,
הסיכון לאימא היולדת וכדומה היו יותר מדאיגים ומלחיצים מאשר מועילים אבל כנראה זה הטבע
האנושי הטמון בנו – הסקרנות לדעת מה יקרה הלאה... ובכן חברים, אצלי לפחות, זה לא היה
קרוב למה שקראתי בכתבה זו או אחרת אבל על כך בהמשך...
תגובות מהפייסבוק
|
|
|
|
|
הצטרפו לרשימת הדיוור
וקבלו עדכונים שוטפים
|
|
|
|
|
|