|
|
|
|
 |
| | נכתב ע"י מיה ++ בתאריך 09/08/2010 | | שלום
פעם ראשונה באתר,
שמי מיה, בשמירת הריון משבוע 10
כרגע בשבוע 21, בהריון של שני בנים לא זהים, לאחר שנים של טיפולי פוריות, ויש לי בבית ילדה בת 4 מהריון ספונטני
כשהרופא אמר לי שיש צורך בשמירה התווכחתי איתו רבות- אבל בתוך תוכי ידעתי שאין ברירה
כי הרגשתי שהגוף שלי מאותת לי שוב ושוב שהוא צריך מנוחה רצינית: דימומים, התעלפויות ואיבודי הכרה, אישפוזים ועוד.
אני כמעט יוצאת מדעתי ועובדת על עצמי מאוד קשה על מנת להרפות.
המנוחה שנכפתה עלי גורמת לי להבין שלא הכול בשליטתי : ארונות הבגדים שכבר לא מסודרים כמו שאני אוהבת, הריצפה שאומנם נקייה, אבל יכולה להיות נקייה יותר, האבנית שיש בחרסינה באמבטיה ושאני ממש נאכלת מבפנים בכול פעם שאני לא יכולה לקחת בקבוק חומצה ולקרצף אותה.
הדבר הקשה ביותר זה ההתמודדות עם הלא הנודע- מה יהיה מחר ? מה פשר הכאבים שיש לי ? עד כמה אני יצליח לסחוב ? מה יהיה איתי ועם ההריון ?
הלחץ הנפשי שבו אני מצוייה ממש מכביד עלי , אני יכולה להתמודד עם כול כאב פיזי
אם רק מישהו היה מנבא לי שהכול יסתיים בשלום.
מקווה לטוב מיה ++ | | | | | נכתב ע"י אור בתאריך 11/08/2010 | | למיה,
היי, שמי אורלי, שבוע 20+ עם תאומות לא זהות. אמנם אני לא בשמירת הריון, אבל גם לי יש לא מעט קשיים וכאבים פיסיים בחודשים האחרונים ואני רק בחודש חמישי.. בנוסף יש לי בבית שני בנים קטנים וההתמודדות עם כל הדברים הלא פשוטים האלו היא לא קלה...
אני מציעה לך "לכבד" את שמירת ההריון, להשתדל לנוח כמה שיותר ולנצל זמן פנוי כדי להירגע ולפנות לעשיית דברים המעניינים ומרגיעים אותך: קריאת ספרים, אומנות, תחביבים אחרים...
גם אני "חולת ניקיון" ולמרות שגם אני סובלת כרגע מכאבי גב לא פשוטים, אני מתעקשת כל הזמן לסדר ולנקות (בעלי משתגע מזה), אבל החלטתי לחפש לי עוזרת כמה שיותר מהר, כדי לא לפגוע בגוף יותר מדיי. אני מציעה גם לך לחשוב פחות על הלכלוך והכביסות, לקחת עוזרת בית פעם בשבוע ואת שאר הסידורים לעשות לאט לאט, הכל יכול לחכות...(דרך אגב- אפשר גם לתדרך את העוזרת לסדר ארון בגדים).
ובשורה התחתונה- לעשות את כל הבדיקות שצריך ולשמור על אופטימיות.
מאחלת לך המשך הריון נסבל ושהכל יעבור בקלות ובמהרה.
אורלי
| | | | | נכתב ע"י rslon בתאריך 12/08/2010 | | למיה ואורלי שלום.
אני בהריון עם תאומות. שבוע 32, אני כבר 3 שבועות בשמירה עם צירונים ומחיקה ..
לכן על מנת לשמור עליהם כמה שיותר נכנעתי גם אני לישיבה / שכיבה בבית .
יש לי עוזרת כבר מחודש רביעי (כי בעלי לא רצה שאני אעשה שום דבר שיכול להזיק או אנשום חומרים כימיים שחלילה לא ייקרה משהו - הריון ראשון שלנו והוא יותר היסטרי ממני)
אבל עם כל הקושי יש דברים שאני לא מוותרת עליהם, לקפל כביסה ולנקות אבק.. זה לא אותו הדבר כשמישהו אחר עושה את זה במקומך.
נכון לגבי רצפה אמבטיה מטבח ושאר הבית אפשר להסביר בדיוק איך לנקות ולחיות עם זה בשלום עד אחרי הלידה. ....
ד"א . איך מעבירים את הזמן.. אני כבר משתגעת !!!
כמה כבר אפשר לקרוא ולראות טלוויזיה..
רוית | | | | | נכתב ע"י מיה ++ בתאריך 12/08/2010 | | אורלי ורווית שלוםינו להיכנס
תודה על העידוד, אתן צודקות במאה אחוז- חייב חייב לשמור
בעלי תמיד אומר לי שיש לי זיכרון קצר
כי כשניסינו להיכנס להריון הבטחתי לקב"ה שאני יעשה הכול בשביל לשמור על המתנה שהוא יתן לי
ובעלי אומר- עכשיו שאת בהריון עם מתנה כפולה- שכחת את כול ההבטחות.
אז היום יום חמישי,,,,אני יושבת וגולשת באינטרנט, ונחשו מי שוטף את הבית לכבוד שבת....
סופשבוע מציון עם בשורות טובות
מיה++ | | | | | נכתב ע"י איילת להב בתאריך 12/08/2010 | | מיה++ שלומות וברוכה הבאה לפורום,
אני כמובן נוטה להסכים עם שתי הנשים שסיפרו כאן את סיפורן האישי... גם אני הייתי "בסרט"הזה. משבוע 24 בשמירה עם ילד בכור בן כמעט 3 שבבת אחת נאלץ לקבל מצב בו אמא לא יכולה לקחת אותו מהגן, לטייל איתו ובקושי לשחק איתו משחקים בבית... בראייה לאחור אני אפילו לא זוכרת מה היה היחס שלי לסטטוס הניקיוני של הבית, אני רק זוכרת את עצמי הופכת אט אט לליוויתן שכאילו נפלט על חוף ים :-)... אבל הנה עברו להם למעלה מ- 5 שנים, עם שני תאומים מדהימים שנולדו בשבוע 41 במשקלים של למעלה מ-3 ק"ג כל אחד (!!!). אין לי ספק שלשמירה היה חלק מאד נכבד בתוצאה ואני מברכת על כך בכל רגע ורגע.
כמדריכה ומלווה נשים בהריון ובלידה אני בעצמי מעודדת נשים לבדוק שוב ושוב את מצבן הגופני והבריאותי כאשר מה שאמור לעמוד לנגד עיניהן הוא מצבם הבריאותי של העוברים באותו שלב נתון או כמובן ברגע בו הלידה תסתיים.
זכרי, עדיפות כמה שעות של "שעמום" על פני הרבה שעות של שהייה בפגייה... כן, האפשרות ללידה מוקדמת עולה ללא השמירה וזו בהחלט מתנה שכדאי לקחת ולחבק חזק חזק. אגב, יש לא מעט רופאים שאם האשה (בהריון תאומים כמובן) מתפקדת באופן סביר ואין שום סיבה פתולוגית נראית לעין, הם לא ממהרים לאפשר לאשה לקחת שמירת הריון ובמצב הזה הן אמורות להמשיך לתפקד עד סופו גם אם הן מתקשות ועל כך אני מצרה.
עובדה - הריון תאומים הוא כבד ומעמיס יותר על כל המערכות בגוף מהריון יחדיאי. בהריון תאומים קיימים גם סיכונים מוגברים הן לשלום האשה והן לשלום העוברים. לטעמי ולהבנתי המקצועית, בגלל המורכבות של הריון מיוחד זה, על האשה והמטפלים בה לתת שימת לב מוגברת ולהקפיד על מנוחה והפסקה או מיתון של העבודות הפיזיות.
אני מאמינה שהריון היא תקופה בה אנחנו הנשים יכולות לעשות שינויים בחיינו - לעיתים זה דווקא מהכיוון הפיזי ולעיתים מהכיוון הרוחני-מנטלי. במצב הנתון שלך, עבודה על ההיבט הרוחני והנפשי יכולה לסייע לך הן בהתמודדות עם המצב והן בצמיחה וגדילה לשם אנחנו תמיד שואפים ורוצים להגיע בחיינו. נצלי הזדמנות זו. בעוד מספר חודשים, כאשר יכנסו השניים הללו לחייך, ידייך יהיו מלאות עבודה והתמסרות ואת עוד תתגעגעי לרגעים של שקט, בהם תוכלי להגשים חלום ישן לצייר, לכתוב או פשוט לנוח!!!
לגבי הכאבים שאת חשה - מאחר ואני מניחה שאת במעקב רפואי צמוד, אני מקווה שכל המדדים תקינים והכאבים הינם למעשה חלק מתהליך התפתחות ההריון הגדול ברחם אשר לעיתים, אצל חלק מהנשים מלווה בכאבים ובאי נוחות מוגברת. אני ממליצה לך לשקול להיעזר בטיפולים אלטרנטביים כגון דיקור, שיאצו או אפילו הומיאופתיה כדי להקל על כאבייך. אולי תשתמשי ב"עודף הזמן" שיש לך להרפיה באמצעות מוזיקה טובה ברקע, נשימות עמוקות אל הבטן תוך דימיון מודרך באמצעותו תנחי את הנשימה שלך להגיע אל המקומות הכאובים והמטרידים ובכוח מחשבתך נסי להרפות את הכאב ואף להקהותו. לאחר זמן מה את בהחלט עשויה לחוש הקלה.
מיה יקרה
את אשה, את חזקה, את כל יכולה.
ההריון ומשכו ידועים מראש, את רק צריכה לשאוף להגיע אל המקסימום
כדי שילדייך יוולדו במועד, במשקלים טובים ותוכלו להתחיל פרק חדש
בחייכם בצורה טובה ובריאה.
מקווה שסייעתי ולו במעט
את מוזמנת להמשיך ולשתף ואם תרצי את מוזמנת גם ליצור קשר בטלפון
המשך הריון קל ומעצים
איילת
איילת להב
מנהלת הפורום להריון,לידה והנקת תאומים
מדריכת הכנה ללידה | דולה | מנחת קבוצות אמהות ותינוקות | מדריכת נשים בכל רצף החיים
אתר הבית - http://www.metaplim.co.il/ayelet_lahav | | |
|
|
|
|
הצטרפו לרשימת הדיוור
וקבלו עדכונים שוטפים
|
|
|
|
|
|