|
|
|
|
 |
| | נכתב ע"י ורדית בתאריך 03/09/2010 | | היי איילה מה שלומך?
אני נהנת מאוד לקרוא את התשובות שלך בפורום ומוקסמת מהשבוע שבו ילדת את התאומים שלך- יישר כוח!
אני עם תאומים זהים (2 שקים אך שלייה 1 ) והשבוע, עקב מוניטור לא תקין של אחד העוברים נשלחתי לבי"ח (האמת היא שבתוך לבי קיוויתי שיוחלט ליילד אותי) אחרי חיבור ממושך למוניטור הצוות הרפואי החליט לשחרר אותי ולבצע מעקב היריון בקהילה. לחץ דם פעמיים בשבוע ומוניטור פעם בשבוע. שאלתי היא: האם לאור העובדה שבהיריון הקודם היה לי רעלת היריון ויילדו אותי בשבוע 41 ולאור העובדה שמדובר בתאומים זהים עם שילייה משותפת אין זה מסוכן לשחרר אותי הביתה? ביקשו ממני לעקוב אחרי תנועות - אני אמנם חשה תנועות אך מתקשה להבחין מי מהם זה העובר ה-1 ומי ה-2 . אני קצת חוששת לשלומם של ילדיי- מה דעתך בנושא? האם כדי להמשיך להמתין שהלידה תתבצע באופן טבעי או להתערב ולבקש שיילדו אותי ?(חשוב לי ציין כי נאמר לי שהמשקלים מעורכים 2.900 ו- 2.600 בשלב הזה. אשמח לשמוע את דעתך. שבת שלום ותודה | | | | | נכתב ע"י איילת להב בתאריך 04/09/2010 | | ורדית שלום וברוכה הבאה לפורום,
אני מודה לך על המילים החמות, ואני מקווה שהפורום מהווה מקור תמיכה טוב ומשמעותי להריוניות התאומים.
מכיוון שהעלית את סוגית זמן הלידה שלי, אני מנצלת את ההזדמנות לספר, גם כחלק מתשובתי לך, שהסיבה שילדתי יחסית מאוחר, היתה הודות לאמונה הגדולה שלי בגופי ובילדיי , וכל עוד קיבלתי מסרים מהצוות המטפל שהמדדים תקינים ואני הרגשתי חזקה ובטוחה בעצמי, הרי כך יכולתי להמשיך עוד ועוד. וזה לא שלא הציעו לי בכל ביקור (במיוחד משבוע 39) לסיים את ההריון "בדרכים המקובלות" (דהיינו, ניתוח כמובן...), וזה לא שגם אני קצת הגעתי לקצה גבול הסבלנות הטבעית שלי להמתין, ולהמתין ולהמתין (ואת כל הזמן הזה בשמירה...). אבל עשיתי הכל כדי לשמור את ילדיי ברחם, לאפשר לסיים את ההתפתחות שלהם בזמנם הם וללדת אותם גדולים ומפתחים ככל האפשר (כפי שבסופו של דבר קרה...)
ולשאלתך שלך - נכון הדבר שבהיותך בעלת הסטוריה של רעלת הריון, הרי שאת נכנסת לקטגוריה של הריון בסיכון (היי, אבל הלוא את כבר בקטגוריה הזו מעצם היותך נושאת שני עוברים ברחמך, הלוא כן?), ואולם אם הרופאים שבדקו אותך הסיקו, ואני משערת שזה לא נעשה כלאחר יד, שמצב העוברים תקין לגמרי ושהינך יכולה להמשיך בצורה בטוחה וטובה את ההריון עד המועד האמיתי והנכון ללידת תינוקייך, הרי מדוע שאת תחשבי אחרת?
אני מבינה את החרדות שאת מצויה בהם, בעיקר בגלל החוויה האישית שחווית בהריון הקודם, אבל חשוב שתזכרי שמדובר בהריון אחר לגמרי , בסיטואציה שונה ובמיוחד בילדים אחרים. אני באופן אישי ממליצה לך להקשיב לקול הפנימי שלך, אבל ממצב שקט ונקי, ממצב של אמון ובטחון שהדברים הטובים קורים ושגופך יודע לעשות את מלאכתו נאמנה. גם לידות מוקדמות וגם לידות מאוחרות מתרחשות הודות לזמן המדויק שבוחרים העוברים ללדת (או לעובדה שהגיע זמנם ללדת...תלוי למה את מתחברת יותר). תבדקי האם חששך לילדייך נכון ומדוייק להם?
אני מזמינה אותך למצוא כמה רגעים של שקט, לשכב או לשבת בנוחות, לעצום את עינייך, לנשום מספר נשימות עמוקות ולבקש להתחבר לילדייך. לראות אותך בדימיונך ולשאול אותם למצבם. לבדוק האם נעים להם, כיצד הם מרגישים, לספר להם שאת תשמחי לפגוש אותם בזמן שיתאים להם, ותאמרי להם שאת תעשי כל שביכולתך לשאת אותם ברחמך כל עוד הם זקוקים לכך. זכרי, הזמן הזה בו הם מסיימים בצורה טובה ומקסימלית את התפתחותם, הרי שאין לזה תחליף, גם לא בפגיה. (אלא אם יש לכך צורך קיומי כמובן)
לפני שאת חוזרת לכאן ולעכשיו תזכרי להיפרד מהם ולומר להם שאת מחכה להם שיבואו בריאים, שלמים ובמועד.
גם אם אחרי הרפיה מעין זו עדיין תרגישי שהדרך שלהם להגיע היא באמצעות ניתוח ובהקדם, הרי שתסמכי על תחושתך זו ותבדקי עם הרופא המטפל/הצוות הרפואי מהן האפשרויות העומדות בפנייך לקיים אופציה שכזו. על פי רוב זוהי הדרך "ליילד" מוקדם יותר תאומים ולא באמצעות זירוז כימי, שהסיכון שכרוך בשימוש בו בלידת תאומים הוא קרע ברחם, עקב גודלו של הרחם. (חשוב לי לסייג ולומר שבמקרים מסויימים אכן משתמשים בזירוז הכימי, אבל בניטור רציף ובמינונים נמוכים במיוחד)
מקווה שתשובתי הארוכה סייעה לך ולו במעט,
אשמח לקבל עדכונים בדבר החלטתך ותחושותייך,
וכמובן לאחל לך בהזדמנות זו שנה מבורכת בהתחלות נפלאות
איילת
איילת להב
מנהלת הפורום להריון,לידה והנקת תאומים
מדריכת הכנה ללידה | דולה | מנחת קבוצות אמהות ותינוקות | מדריכת נשים בכל רצף החיים
אתר הבית - http://www.metaplim.co.il/ayelet_lahav | | | | | נכתב ע"י ורדית בתאריך 05/09/2010 | | שלום איילה, תודה רבה על המענה המפורט שנתת לי.
מרגש לקרוא את מה שאת כותבת מרוב בדיקות והתייעצויות עם רופאים שכחתי להקשיב לקול הפנימי שלי. אני חושבת שזה נובע בעיקר מהעובדה שמתחילת ההיריון נטעו בי פחדים על כך שמדובר בהיריון של תאומים זהים ודאגו להבהיר לי כי סיכוי גבוה שיולדו לפני הזמן ולכן ההיריון נראה לי כ"כ ארוך - למרות שסה"כ מדובר בשבוע 36. א
קח לתשומת ליבי את מה שכתבת ,כול עוד הכול תקין וטוב לילדיי ברחם שלי (וניתן להרגיש שיש להם עוד מקום כי התזוזות שלהם מורגשת) לא אבקש שיוציאו אותם בכוח...
אני מאחלת שבקרוב אוכל לעדכן כי הכול הסתיים עבורנו בהצלחה. תודה ובהזדמנות זו אאחל לך גם חג שמח ושנה טובה! | | | | | נכתב ע"י מיה ++ בתאריך 06/09/2010 | | ורדית
כיף לשמוע על השבוע המתקדם שהגעת אליו
מאוד מעודד לקרוא- במיוחד לאור כול ההפחדות של כולם על חשש מלידה מוקדמת
אני מתחילה היום שבוע 25 ובגלל השמירה מרגישה שאני כבר שנתיים בהריון
אני אישית לא הייתי מזרזת- כול עוד הם בפנים וטוב להם- תני להם
וכך תזכי גם להעביר את החגים בבית.....
בהצלחה מיה ++ | | |
|
|
|
|
הצטרפו לרשימת הדיוור
וקבלו עדכונים שוטפים
|
|
|
|
|
|